עורך דין בחקירה במשטרה – האם הוא נכנס לחדר ומה כולל הייעוץ?

האם עורך דין יכול להיכנס לחדר החקירות?

בחקירה רגילה של חשוד בגיר, הזכות המרכזית היא הזכות להיוועץ בעורך דין. ככלל, זכות זו אינה כוללת נוכחות של עורך הדין בתוך החדר לאורך החקירה.

עורך הדין אינו משיב במקום החשוד. הוא גם אינו מנהל את החקירה ואינו מורה לחוקר אילו שאלות לשאול. עיקר עבודתו מתבצע לפני תחילת התשאול. בשלב הזה הוא יכול להכין את החשוד למה שצפוי להתרחש.

הדין כולל הסדרים מיוחדים לגבי קטינים ואוכלוסיות מסוימות של אנשים עם מוגבלות. לכן יש לבדוק כל מקרה לפי גילו ומצבו של הנחקר. אין להחיל על חקירת קטין את הכללים הרגילים שחלים על בגיר.

במקרה מתאים, חשוד יכול לבקש להיוועץ שוב בעורך דינו במהלך החקירה. בקשה כזאת עשויה להיות חשובה כאשר החוקר מציג חשד חדש או ראיה שלא עלתה קודם. החשוד צריך לבקש את ההיוועצות בצורה ברורה ומכבדת.

מדוע חשוב להתייעץ לפני מסירת הגרסה הראשונה?

הודעה שנמסרת במשטרה נכנסת לתיק החקירה. אם התביעה תגיש כתב אישום, היא עשויה להשתמש בה כראיה. לכן אין להתייחס אל החקירה כאל שיחה שאפשר לתקן בקלות לאחר מכן.

הגרסה הראשונה מקבלת חשיבות רבה מכיוון שהיא נמסרת בסמוך לאירוע. המשטרה והתביעה משוות אותה לגרסאות מאוחרות ולראיות נוספות. שינוי מהותי עלול לעורר שאלות. גם פרט שהחשוד הוסיף מאוחר יותר ייבחן מול השאלה מדוע לא מסר אותו בזמן החקירה.

ייעוץ לאחר החקירה עדיין יכול לסייע. עורך הדין יכול לבחון את ההתנהלות, להכין את החשוד להמשך ולשמור ראיות חשובות. עם זאת, הוא אינו יכול למחוק תשובה שכבר נמסרה.

לכן מומלץ לפנות לייעוץ מיד לאחר קבלת הזימון. אין צורך להמתין ליום החקירה. אפשר לנצל את הזמן כדי לבנות ציר זמן, לאתר מסמכים ולבחון את משמעות החשדות.

אם המשטרה עיכבה או עצרה את החשוד והביאה אותו לתחנה, עליו לבקש להיוועץ לפני תחילת החקירה. נוהל משטרת ישראל מתייחס לזכות השתיקה, לזכות להימנע מהפללה עצמית ולזכות להיוועץ בעורך דין. ניתן לעיין בנוהל הקראת זכויות לחשוד של משטרת ישראל.

מה עורך הדין צריך לדעת לפני החקירה?

ייעוץ איכותי מתחיל בתמונה עובדתית מלאה. החשוד צריך למסור לעורך הדין גם מידע שאינו נוח לו. אם הוא מסתיר פרט חשוב, עורך הדין עלול לבנות את ההכנה על בסיס הנחה שגויה.

לפני החקירה חשוב לברר:

• מי פנה אל החשוד ומאיזו יחידה;
• האם החוקר הציג אותו כעד או כחשוד;
• מתי עליו להתייצב;
• מה ידוע לו על האירוע;
• מי האנשים המעורבים;
• האם קיים סכסוך קודם בין הצדדים;
• אילו שיחות או התכתבויות התקיימו;
• האם שוטר כבר שאל שאלות בשטח או בטלפון;
• האם המשטרה ערכה חיפוש;
• האם המשטרה תפסה טלפון, מחשב או רכוש;
• האם החשוד שוחח עם מעורבים לאחר הזימון;
• אילו מסמכים או סרטונים עשויים לתמוך בגרסתו.

השיחה עם עורך הדין מאפשרת לחשוד לדבר בחופשיות. עליו להציג עובדות ולא לנסות לנחש מה עורך הדין רוצה לשמוע. עורך הדין זקוק למידע אמיתי כדי להעריך את הסיכון.

כיצד עורך דין בחקירה במשטרה בונה את ההכנה?

אין תבנית אחת שמתאימה לכל חקירה. תיק אלימות במשפחה שונה מתיק סמים. תיק מרמה דורש הכנה אחרת מתיק שמבוסס על שיחות בטלפון.

עורך הדין מתאים את ההכנה לחשד, לראיות האפשריות ולאדם שעומד להיחקר.

בירור מעמדו של הנחקר

תחילה צריך לברר אם המשטרה מזמינה את האדם למסירת עדות או לחקירה באזהרה.

עד מוסר מידע על אירוע. חשוד נחקר בחשד שביצע עבירה, ודבריו עשויים לשמש נגדו. לעיתים אדם נכנס לתחנה כעד, אך במהלך השיחה החוקר מתחיל לחשוד בו. במקרה כזה על החוקר להבהיר את שינוי המעמד ולהסביר לנחקר את זכויותיו.

אם המעמד משתנה, נכון לבקש לעצור ולהיוועץ בעורך דין לפני המשך התשובות.

בניית ציר זמן

החוקר עשוי לשאול על שעות, שיחות, מקומות ואנשים. אדם שנמצא בלחץ עלול להתבלבל. הוא עשוי גם להשלים פרט שאינו זוכר רק כדי לענות על השאלה.

לכן עורך הדין מסייע לבנות ציר זמן מסודר. הוא מפריד בין עובדות שהחשוד זוכר לבין פרטים שדורשים בדיקה. אם החשוד אינו יודע או אינו זוכר, עדיף שיאמר זאת ולא ינחש.

בניית ציר זמן אינה “לימוד גרסה”. היא מסייעת לחשוד למסור מידע מדויק ולהימנע מסתירות מלאכותיות.

איתור ראיות שצריך לשמור

במקרים רבים קיימת ראיה שעשויה לסייע לחשוד. לפעמים מדובר בסרטון ממצלמת עסק. במקרים אחרים מדובר בהתכתבות מלאה, מסמך עבודה, קבלה או נתוני מיקום.

חלק מהראיות עלולות להיעלם בתוך זמן קצר. מערכות אבטחה מוחקות לעיתים סרטונים באופן אוטומטי. גם טלפון עלול להינזק או לאבד מידע.

עורך הדין בוחן אילו ראיות צריך לשמור. הוא גם מחליט אם נכון להציג אותן כבר בחקירה. לעיתים הצגה מוקדמת יכולה לתמוך בגרסה. במקרה אחר היא עלולה לחשוף מידע לפני שהחשוד מבין את התמונה.

אסור לערוך את החומר או למחוק חלקים ממנו. אסור גם לפנות לעד ולבקש ממנו להתאים את גרסתו.

הכנה לשאלות החוקר

הכנה מקצועית יכולה לכלול מעבר על שאלות אפשריות. המטרה אינה לשנן תשובות. המטרה היא לזהות מראש נקודות שדורשות מחשבה.

החוקר עשוי להציג הנחה בתוך השאלה. לדוגמה: “למה איימת עליו לאחר הוויכוח?”. חשוד שממהר להסביר מדוע פעל כך עלול לאמץ את הטענה שאכן איים. הוא יכול לעצור ולהבהיר שהוא חולק על עצם ההנחה.

עורך הדין מסביר כיצד להקשיב לשאלה, כיצד לתקן הנחה שגויה ומתי לא נכון לנחש.

להרחבה ניתן לקרוא בעמוד הכנה וליווי בחקירה במשטרה.

האם עורך הדין אומר לחשוד לשתוק?

לא באופן אוטומטי. זכות השתיקה היא כלי משפטי חשוב, אך היא אינה מתאימה באותה צורה לכל תיק.

שתיקה יכולה למנוע מהחשוד להפליל את עצמו. עם זאת, בנסיבות מסוימות היא עשויה לחזק את הראיות הקיימות. היא גם עלולה להקשות על חשוד שמעלה גרסה חדשה רק בשלב מאוחר.

מנגד, מסירת גרסה מלאה בלי להבין את החשד עלולה ליצור נזק. החשוד עשוי למסור מידע שהמשטרה לא ידעה. הוא עלול גם להסתבך בסתירות או לאמץ הנחה שגויה של החוקר.

לכן עורך הדין בוחן כמה שאלות:

• האם החשוד יודע מה מייחסים לו;
• האם קיימת גרסה ברורה;
• האם ניתן לבדוק את הגרסה באמצעות ראיה;
• האם תשובה מסוימת עלולה להפליל אותו;
• האם שתיקה תגרום לאובדן ראיה חשובה;
• האם המשטרה מחזיקה מידע חלקי או שגוי;
• האם החשוד מסוגל למסור גרסה מדויקת במצבו.

אין כלל שלפיו תמיד נכון לדבר. גם אין כלל שלפיו תמיד נכון לשתוק. כל החלטה דורשת בחינה פרטנית.

מה אסור לעורך הדין לעשות?

עורך דין מקצועי אינו ממציא ללקוח גרסה. הוא אינו מלמד אותו כיצד להסתיר ראיה ואינו מסייע בתיאום עדויות.

הוא גם אינו יכול להבטיח שהמשטרה תשחרר את החשוד. הוא אינו רשאי להבטיח שהתביעה תסגור את התיק. החלטות אלה תלויות בראיות ובשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים.

עורך הדין רשאי להסביר את הדין, לבחון את הסיכונים ולהכין את החשוד. הוא יכול להראות לו כיצד להבחין בין עובדה, הערכה וחוסר זיכרון. הוא גם יכול להסביר כיצד לשמור על זכויותיו.

ההבדל חשוב: הכנה נועדה לאפשר מסירת אמת באופן שקול. תיאום גרסאות נועד לשנות או להסתיר את האמת והוא אסור.

האם פנייה לעורך דין גורמת לחשוד להיראות אשם?

לא. בקשה להתייעץ עם עורך דין אינה הודאה באשמה.

הטענה “מי שלא עשה דבר אינו צריך עורך דין” מתעלמת מהמורכבות של חקירה. גם אדם חף מפשע עלול להתבלבל. הוא עשוי לא להבין את משמעות השאלה או למסור תשובה חלקית.

אפשר לשתף פעולה עם החקירה ובמקביל לעמוד על הזכות לייעוץ. אין סתירה בין הדברים. שיתוף פעולה אינו מחייב ויתור על זכויות.

חשוד אינו צריך להתנצל על הבקשה להיוועץ. עליו לומר באופן ברור שהוא מבקש לקבל ייעוץ לפני מסירת הגרסה.

האם החוקר חייב לאפשר היוועצות?

סעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) קובע שעצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. החוק קובע גם את אופן מימוש הזכות ואת החריגים שמאפשרים לדחות את הפגישה.

כאשר החשוד מבקש ייעוץ, עליו למסור בקשה מפורשת. הוא יכול לומר:

“אני מבקש להיוועץ בעורך דין לפני שאני מוסר גרסה, ואיני מוותר על זכות ההיוועצות.”

אין צורך לצעוק או להתעמת עם החוקר. חשוב לבקש שהחוקר יתעד את הבקשה.

ניתן לעיין בנוסח חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).

מה קורה אם החקירה כבר התחילה?

גם חשוד שכבר השיב על שאלות יכול לבקש להתייעץ. עליו להסביר שהוא מבקש ייעוץ לפני המשך החקירה.

עורך הדין יברר מה החוקר שאל ומה החשוד השיב. הוא יבדוק אם החוקר הציג חשד חדש או ראיה נוספת. לאחר מכן הוא יסייע לחשוד להחליט כיצד להמשיך.

הייעוץ אינו מוחק דברים שכבר נאמרו. לכן אין לנסות ליצור גרסה חדשה רק כדי לתקן תשובה בעייתית. צריך להתמודד עם הדברים ביושר ולבחון כיצד להסביר אותם.

אסור להתקשר למעורבים ולשאול מה הם מסרו. פעולה כזאת עלולה לעורר חשד לתיאום גרסאות או להשפעה על עדים.

מידע נוסף מופיע במאמר זומנת לחקירה במשטרה? חמש טעויות שאסור לעשות.

מה עורך הדין יכול לעשות בתחנת המשטרה?

עורך הדין יכול להגיע לתחנה ולבקש להיפגש עם החשוד. הוא יכול לקיים עמו שיחה חסויה ולהסביר לו את משמעות החשדות והזכויות.

כאשר המשטרה עוצרת את החשוד, עורך הדין יכול להתחיל להתכונן גם לדיון מעצר. הוא יכול ליצור קשר עם בני המשפחה ולבדוק מי מתאים לפיקוח. הוא יכול גם לאסוף מסמכים רפואיים או מידע אחר שדרוש לדיון.

עם זאת, עורך הדין אינו שולט בחקירה. המשטרה אינה חייבת למסור לו בשלב הזה את כל הראיות. הוא גם אינו רשאי להיכנס לחדר ולצאת ממנו כרצונו.

עיקר תרומתו נמצא בהכנה, בהערכת הסיכון ובשמירה על האפשרויות המשפטיות של החשוד.

מה עושים לאחר סיום החקירה?

לאחר היציאה מהתחנה כדאי לרשום את פרטי החקירה כאשר הזיכרון עדיין טרי.

מומלץ לתעד:

• אילו שאלות החוקר שאל;
• אילו תשובות מסרתם;
• אילו ראיות החוקר הציג;
• האם נערך עימות;
• איזה רכוש המשטרה תפסה;
• האם קיבלתם מסמך;
• האם נקבעו תנאי שחרור;
• האם המשטרה זימנה אתכם לחקירה נוספת;
• האם החוקר ביקש להעביר מסמך בהמשך.

אין לשלוח את הסיכום למעורבים אחרים. אין לפרסם פרטים ברשתות החברתיות. העבירו את המידע לעורך הדין בלבד.

אם המשטרה תפסה טלפון, יש להבחין בין תפיסת המכשיר לבין חיפוש בתוכן שלו. להרחבה ניתן לקרוא על חיפוש משטרתי בטלפון הנייד.

מה קורה אם החקירה מסתיימת במעצר?

המשטרה עשויה להחליט להשאיר את החשוד במעצר ולבקש מבית המשפט להאריך אותו. במקרה כזה מתחיל שלב משפטי נפרד.

בית המשפט בוחן את החשד ואת עילת המעצר. הוא בודק גם אם ניתן להשיג את מטרת החקירה בדרך שפוגעת פחות בחירות.

עורך הדין מתכונן לדיון, חוקר את נציג המשטרה ומציע חלופה כאשר הדבר אפשרי. הכנה נכונה של מפקחים ושל תנאי שחרור יכולה להיות משמעותית מאוד.

בני המשפחה אינם צריכים לפנות למתלונן או לעדים. עליהם לאתר מסמכים ולבדוק מי יכול לשמש מפקח. את המידע יש להעביר לעורך הדין.

להרחבה ניתן לקרוא על מעצר ימים והארכת מעצר ועל ייצוג בדיוני מעצרים.

האם הייעוץ מבטיח שהתיק ייסגר?

לא. אף עורך דין אינו יכול להבטיח סגירת תיק, שחרור ממעצר או הימנעות מכתב אישום.

הייעוץ מאפשר לחשוד להבין את מצבו ולפעול באופן שקול. הוא מסייע לו להימנע מסתירות, לשמור ראיות ולהשתמש בזכויותיו בצורה נכונה.

בחלק מן המקרים גרסה ברורה וראיה תומכת יכולות להשפיע על המשך התיק. במקרים אחרים המשטרה תמשיך בחקירה. התוצאה תלויה בראיות ובנסיבות.

המטרה אינה להבטיח תוצאה. המטרה היא למנוע טעויות ולשמור על קו הגנה שמתאים לעובדות.