מחיקת רישום פלילי לאחר הרשעה – תקופות מחיקה וחנינה

עמוד זה עוסק ברישום פלילי שנוצר בעקבות הרשעה או החלטה שיפוטית. הוא מסביר כיצד מחשבים את תקופות ההתיישנות והמחיקה לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, ומה ניתן לבחון כאשר קיימת הצדקה להגשת בקשת חנינה לקיצור התקופות.

צריכים סיוע משפטי?
צרו קשר עכשיו

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

או חייגו עכשיו: 050-6355388

אודות המשרד

זמינות 24/7: משברים משפטיים אינם ממתינים לשעות המשרד. עו"ד בן ממן זמין ללקוחותיו מסביב לשעון, מתוך תפיסת שירות אמיתית ומחויבות ליתן מענה מידי ברגעי האמת.

קרא עוד »

בקצרה...

מחיקת רישום פלילי לאחר הרשעה נעשית בתום תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק, או בעקבות החלטת נשיא המדינה לקצר או לבטל אותן. החישוב תלוי בעונש, במשך המאסר, בגיל בעת ביצוע העבירה ובקיומם של פרטי רישום נוספים.

מחיקת רישום פלילי לאחר הרשעה אינה מתבצעת באמצעות שינוי עילת סגירה של תיק. כאשר קיים פרט רישום בעקבות הרשעה או החלטה שיפוטית, יש לבדוק את תקופות ההתיישנות והמחיקה לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, ואת האפשרות לפנות לנשיא המדינה בבקשה לקיצור התקופות. החישוב תלוי בגיל בעת ביצוע העבירה, בסוג ההחלטה, בעונש שנגזר, במשך המאסר ובקיומם של פרטי רישום נוספים.

בקצרה: מה פירוש מחיקת רישום פלילי?

המונח „מחיקת רישום פלילי” אינו אומר בהכרח שהמידע נמחק מכל מאגר כאילו לא היה. משמעות המחיקה לפי החוק היא צמצום משמעותי נוסף של הגופים הרשאים לקבל את המידע לאחר סיום תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה. גם לאחר המחיקה קיימים גופים מצומצמים המנויים בחוק שעשויים לקבל מידע בנסיבות מוגדרות. לכן חשוב להבחין בין התיישנות, מחיקה ומחיקה פיזית של מידע.

איזה מידע נכלל במרשם הפלילי?

סעיף 8 לחוק קובע כי המרשם הפלילי כולל, בין היתר, הרשעות ועונשים בשל פשעים ועוונות, וכן החלטות וצווים מסוימים שניתנו גם ללא הרשעה: צו מבחן, צו שירות לתועלת הציבור, התחייבות להימנע מעבירה והחלטות מסוימות לפי חוק הנוער. המרשם עשוי לכלול גם קביעות שיפוטיות הנוגעות לאי־כשירות לעמוד לדין או לאי־נשיאה באחריות פלילית.

לעומת זאת, תיק חקירה שנסגר ללא כתב אישום שייך בדרך כלל לעולם הרישום המשטרתי. לטיפול בתיק סגור, שינוי עילת סגירה או ביטול פרט רישום משטרתי, יש לעבור לעמוד הייעודי: מחיקת רישום משטרתי מתיק סגור.

ההבדל בין תקופת ההתיישנות לתקופת המחיקה

שלבמתי הוא מתחיל?המשמעות המרכזית
תקופת ההתיישנותככלל, ממועד פסק הדין או ההחלטהבמהלך התקופה ניתן למסור את המידע לגופים שהוסמכו לכך בחוק ובהיקף שהותר להם.
לאחר התיישנותבתום התקופה המחושבת לפי סעיפים 18–20מסירת המידע מצטמצמת לגופים ולבעלי תפקידים שהחוק ממשיך להסמיך.
תקופת המחיקהמתום תקופת ההתיישנותתקופה נוספת הקבועה בסעיפים 21–23; לאחריה המידע נחשב „פרט רישום שנמחק”.
לאחר מחיקהבתום תקופת המחיקההגישה למידע מצומצמת מאוד, אך המידע אינו בהכרח נמחק פיזית מכל מערכות המדינה.

תקופות ההתיישנות העיקריות לגבי בגירים

סעיף 19 לחוק קובע מדרגות שונות. הטבלה שלהלן מציגה את הכלל הבסיסי בלבד; הרשעה נוספת, עונשים מצטברים, עבירות שאין לגביהן התיישנות ונתונים מיוחדים עשויים לשנות את התוצאה.

העונש או המצבתקופת ההתיישנות הבסיסית
לא הוטל מאסר ואין פרט רישום פלילי נוסף4 שנים; בעבירות מין, אלימות, סמים ובעבירה הצבאית המנויה בחוק – 5 שנים
לא הוטל מאסר ויש פרט רישום פלילי נוסף7 שנים
הוטל מאסר של עד 5 שנים7 שנים בתוספת תקופת המאסר שהוטלה
הוטל מאסר העולה על 5 שנים10 שנים בתוספת תקופת המאסר שהוטלה

לפי סעיף 18, התקופה נמנית ממועד פסק הדין או ההחלטה, אולם פרט הרישום לא יתיישן לפני שהאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו. הרשעה נוספת בתקופת ההתיישנות עלולה להביא לכך שהתקופות לגבי פרטי הרישום השונים יסתיימו לפי המועד המאוחר יותר.

תקופות המחיקה העיקריות לגבי בגירים

תקופת המחיקה מתחילה רק לאחר סיום תקופת ההתיישנות. סעיף 22 קובע את התקופות העיקריות הבאות:

העונש או המצבתקופת המחיקה לאחר ההתיישנות
לא הוטל מאסר ואין פרט רישום נוסף4 שנים; בעבירות מין, אלימות, סמים ובעבירה הצבאית המנויה בחוק – 5 שנים
לא הוטל מאסר ויש פרט רישום נוסף7 שנים
הוטל מאסר של עד 5 שנים7 שנים
הוטל מאסר העולה על 5 שנים10 שנים
לא הייתה הרשעה וניתנו התחייבות, צו של״צ או צו מבחן5 שנים

לגבי קטינים קיימות תקופות שונות לפי סעיפים 20 ו־23. אין להחיל על תיק של קטין את הטבלה של בגירים בלי לבדוק את גיל הקטין, סוג העבירה, קיומה של הרשעה והעונש שהוטל.

האם כל הרשעה מתיישנת ונמחקת?

לא. סעיף 24 מונה עבירות ומצבים שבהם לא תחול התיישנות או מחיקה, ובהם עבירות שעונשן מוות, עבירות שאין עליהן התיישנות לעניין העמדה לדין ומקרים חמורים נוספים שנקבעו בחוק בהתאם לסוג העבירה ולעונש המאסר שהוטל. לכן אי אפשר לחשב מועד מחיקה רק לפי השנה שבה ניתן גזר הדין.

חנינה וקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה

סעיף 25 לחוק מעניק לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות ואת תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי. מדובר בסמכות חנינה חריגה שבשיקול דעת; הגשת בקשה אינה מבטיחה שהיא תתקבל.

בקשה מסודרת צריכה להציג תמונה מלאה ומגובה במסמכים: הזמן שחלף, נטילת אחריות במקרים המתאימים, הליך שיקום, יציבות תעסוקתית ומשפחתית, תרומה לקהילה, היעדר הסתבכויות נוספות והנזק הקונקרטי שהמשך הרישום גורם. יש לצרף את פסק הדין וגזר הדין, מסמכים טיפוליים או שיקומיים, המלצות ואסמכתאות התומכות בטענות.

כיצד בודקים את המועד הנכון בתיק מסוים?

  1. מזהים את פרט הרישום: הרשעה, החלטה ללא הרשעה, צו מבחן, של״צ או החלטה אחרת.
  2. בודקים את מועד פסק הדין: זהו מועד המוצא לחישוב, בכפוף להוראות החוק.
  3. בודקים את העונש: מאסר, מאסר על תנאי שהופעל, צווים ועונשים נוספים.
  4. בודקים רישומים נוספים: פרט נוסף עשוי להשפיע על מועד הסיום.
  5. בודקים חריגים: קטינות, עבירות מיוחדות, הרשעות נוספות או עבירה שאין לגביה התיישנות.
  6. בוחנים חנינה: אם קיימת הצדקה שלא להמתין לתום התקופות, בוחנים בקשה לקיצורן.

מי רשאי לדרוש מידע פלילי?

המידע הפלילי חסוי. סעיף 3 לחוק אוסר לדרוש מידע פלילי במישרין או בעקיפין שלא בהתאם לחוק, גם באמצעות תצהיר, שאלון או הצהרה. הסכמת האדם אינה הופכת גורם שאינו מוסמך לגורם הרשאי לקבל מידע. לצד זאת, גופים ובעלי תפקידים שהוסמכו במפורש רשאים לקבל מידע בהתאם לשלב שבו נמצא הרישום ולמטרה שהוגדרה בחוק.

מה קורה בפועל?

הטעות הנפוצה ביותר היא להסתפק באמירה כללית ש„עברו שבע שנים”. החישוב המשפטי אינו מבוסס רק על חלוף הזמן. צריך לקרוא את גזר הדין, לזהות אם הוטל מאסר ומה אורכו, לבדוק אם קיים פרט נוסף ולחשב בנפרד את תקופת ההתיישנות ואת תקופת המחיקה. כאשר קיימת פגיעה ממשית בתעסוקה, ברישוי או בהליך מינוי, יש לבדוק גם האם הגוף שפנה למידע מוסמך לקבלו ומהו היקף המידע שמותר לו לשקול.

הטיפ של בן

לפני הגשת בקשת חנינה או פנייה לרשות כלשהי, הכינו ציר זמן מדויק: מועד פסק הדין, סיום ריצוי העונש, הרשעות נוספות אם קיימות והמסמכים המוכיחים שיקום ושינוי נסיבות. בקשה כללית המבוססת רק על רצון „לפתוח דף חדש” חלשה מבקשה שמראה צורך קונקרטי ומגובה באסמכתאות.

סיכום

מחיקת רישום פלילי לאחר הרשעה היא תוצאה של מנגנון ההתיישנות והמחיקה בחוק, או של החלטת נשיא המדינה לקצר או לבטל את התקופות. אין נוסחה אחידה המתאימה לכל תיק. בדיקה מקצועית מתחילה בפסק הדין, בעונש, בגיל בעת ביצוע העבירה וברישומים נוספים, ורק לאחר מכן ניתן להעריך את המועד ואת המסלול המתאים.

נכתב ונבדק משפטית על ידי עו״ד בן ממן | עודכן: ספטמבר 2026.

המידע בעמוד הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה מחייב בדיקה פרטנית לפי נסיבותיו והדין העדכני.

מילה מעו"ד בן ממן

לפני שמגישים בקשה, צריך לזהות במדויק את סוג פרט הרישום, לקרוא את גזר הדין ולחשב בנפרד את תקופת ההתיישנות ואת תקופת המחיקה. חלוף הזמן לבדו אינו מספיק לחישוב נכון.

שאלות נפוצות

החוק קובע תקופות התיישנות ומחיקה. לאחר סיום תקופת המחיקה המידע נחשב פרט רישום שנמחק ומסירתו מצטמצמת מאוד, אך אין פירוש הדבר שהמידע נמחק פיזית מכל מערכות המדינה.

ככלל, סעיף 18 לחוק קובע שהתקופה נמנית ממועד פסק הדין או ההחלטה, גם אם הוגש ערעור. עם זאת, פרט הרישום לא יתיישן לפני שהאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו.

כאשר אין פרט רישום נוסף, התקופה הבסיסית היא ארבע שנים; בעבירות מין, אלימות, סמים ובעבירה הצבאית המנויה בחוק – חמש שנים. כאשר קיים פרט רישום נוסף, התקופה עשויה להיות שבע שנים.

כן. סעיף 25 לחוק מסמיך את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה. מדובר בסמכות שבשיקול דעת, והגשת בקשה אינה מבטיחה את קבלתה.

כן. הרשעה או החלטה נוספת בתקופת ההתיישנות או המחיקה עשויה להביא לכך שהתקופות של פרטי הרישום יסתיימו במועד המאוחר יותר, בהתאם להוראות סעיפים 18 ו־21 לחוק.

רישום פלילי נוגע בעיקר להרשעות ולהחלטות שיפוטיות המנויות בחוק. רישום משטרתי כולל בין היתר תיקים סגורים ותיקים תלויים ועומדים. לכל אחד מהם מסלולי טיפול וכללי מסירה שונים.

נסכם...

כדי לבדוק מתי רישום פלילי מתיישן ונמחק, יש לבחון את פסק הדין, העונש, גיל האדם בעת ביצוע העבירה ורישומים נוספים. כאשר ההמתנה לתום התקופות גורמת פגיעה ממשית, ניתן לבחון אם נסיבות המקרה מצדיקות בקשת חנינה לקיצור התקופות, ללא הבטחה לתוצאה.