מה ההבדל בין חקירה באזהרה לעדות פתוחה?

מה ההבדל בין חקירה באזהרה לעדות פתוחה?

מה ההבדל בין חקירה באזהרה לעדות פתוחה? ההבדל המרכזי נעוץ במעמדו של האדם מול המשטרה. בחקירה באזהרה המשטרה חושדת שהנחקר ביצע עבירה. בעדות פתוחה היא מבקשת ממנו מידע כעד, כמתלונן או כאדם שיכול לסייע בבירור האירוע.

אלא שהמעמד אינו תמיד נשאר כפי שהיה בתחילת השיחה. אדם יכול להיכנס לתחנה כדי למסור עדות, ובמהלך התשאול להפוך לחשוד. גם דברים שמסר לפני שהחוקר הזהיר אותו עשויים להיכנס לחומר החקירה. לכן לא נכון להסיק מהמילים “עדות פתוחה” שאין כל סיכון משפטי.

ההבחנה בין שני המצבים קובעת אילו זכויות עומדות לנחקר, כיצד עליו להתמודד עם שאלות שעלולות להפליל אותו ומתי נכון לעצור ולבקש ייעוץ מעורך דין פלילי.

מהי עדות פתוחה במשטרה?

“עדות פתוחה” היא כינוי מקובל לגביית הודעה מאדם שהמשטרה אינה רואה בו חשוד באותו שלב. המשטרה עשויה להזמין עד ראייה, מתלונן, עובד, בן משפחה או כל אדם שמחזיק במידע על אירוע שנחקר.

מטרת החוקר היא לאסוף עובדות ולבנות תמונה. הוא עשוי לשאול מה העד ראה, שמע או עשה. הוא יכול גם להציג מסמך, צילום או גרסה של אדם אחר.

העד צריך למסור מידע אמיתי ומדויק. אם אינו יודע את התשובה, עליו לומר שאינו יודע. אם אינו זוכר, אין מקום לנחש או להשלים פרט רק כדי לספק תשובה.

עם זאת, עד אינו חייב להפליל את עצמו. החיסיון מפני הפללה עצמית מגן על כל אדם, ולא רק על מי שכבר הוגדר חשוד. כאשר שאלה עלולה לחשוף את העד לאחריות פלילית, נכון לעצור ולבקש ייעוץ לפני המענה.

מהי חקירה באזהרה?

חקירה באזהרה מתקיימת כאשר המשטרה חוקרת אדם כחשוד בביצוע עבירה. המילים “באזהרה” מתייחסות לחובה להבהיר לנחקר את מעמדו ואת זכויותיו.

נוהל משטרת ישראל קובע כי אדם שנחשד בביצוע עבירה זכאי לדעת במה הוא חשוד. עליו לקבל גם מידע על זכות השתיקה, ההגנה מפני הפללה עצמית והזכות להיוועץ בעורך דין.

האזהרה נועדה להבהיר לנחקר שהמשטרה אינה פונה אליו רק כדי לקבל מידע ניטרלי. בשלב הזה הדברים שהוא מוסר עשויים לשמש נגדו במסגרת ההליך הפלילי.

חקירה באזהרה אינה מוכיחה שהחשוד ביצע עבירה. היא גם אינה מבטיחה שהמשטרה תעצור אותו או שהתביעה תגיש כתב אישום. היא מציינת כי המשטרה מייחסת לו חשד שמצדיק חקירה כחשוד.

להרחבה על ההיערכות לשלב הזה ניתן לקרוא בעמוד הכנה וליווי בחקירה במשטרה.

ההבדלים המרכזיים בין חקירה באזהרה לעדות פתוחה

הטבלה מציגה את ההבדל הכללי. היא אינה מחליפה בדיקה של השאלה המסוימת, מעמדו של הנחקר והסיכון להפללה עצמית.

כיצד יודעים באיזה מעמד המשטרה חוקרת אתכם?

אין צורך לנחש. בתחילת המפגש אפשר לשאול את החוקר:

“האם אני מוסר עדות או נחקר כחשוד?”

כאשר המשטרה חוקרת אדם באזהרה, החוקר צריך להסביר לו במה הוא חשוד ולהודיע לו על זכויותיו. האזהרה כוללת בדרך כלל הבהרה שלפיה הוא אינו חייב לומר דבר, אך שתיקתו עשויה לחזק את הראיות נגדו. החוקר צריך גם להסביר שדבריו עשויים לשמש ראיה ושעומדת לו זכות להיוועץ בעורך דין.

עם זאת, היעדר אמירה מפורשת בתחילת השיחה אינו מבטיח שהאדם אינו מצוי בסיכון. השאלות עצמן עשויות ללמד שהחוקר בוחן מעורבות אישית.

שאלות כמו “מדוע לקחת את הכסף?”, “למה איימת עליו?” או “מי עזר לך להיכנס למקום?” כבר מניחות שהנחקר ביצע פעולה מסוימת. במקרה כזה אין להשיב באופן אוטומטי. צריך לברר את המעמד ולבקש ייעוץ אם השאלות עלולות להפליל.

מתי עדות פתוחה הופכת לחקירה באזהרה?

השינוי עשוי להתרחש כאשר במהלך גביית העדות עולה חשד סביר שהעד עצמו היה מעורב בעבירה.

לדוגמה, המשטרה מזמינה עובד כדי לברר כיצד התנהל העסק. במהלך העדות הוא מספר שהעביר תשלום בהוראת המנהל. החוקר מציג לו מסמך שמראה כי הכסף הגיע לחשבונו האישי. מאותו רגע החוקר עשוי לראות בו חשוד ולא רק עד.

במקרה אחר, אדם מגיע כעד לאירוע אלימות. במהלך השיחה הוא מאשר שדחף את אחד המעורבים. אם החוקר חושד שהדחיפה מהווה תקיפה, עליו לבחון את המשך גביית ההודעה כחקירה באזהרה.

החוקר אינו צריך להמתין להודאה מלאה. ברגע שהמידע יוצר חשד אישי ממשי, עליו להבהיר לנחקר את השינוי ולאפשר לו להבין את זכויותיו.

מה עושים כאשר המעמד משתנה באמצע השיחה?

ראשית, אין להיכנס לעימות עם החוקר. בקשו ממנו להבהיר באיזו עבירה הוא חושד ומה הבסיס לשינוי המעמד.

לאחר מכן אמרו בצורה ברורה:

“אני מבקש להיוועץ בעורך דין לפני שאני ממשיך להשיב.”

אל תנסו לתקן מיד את הדברים שכבר מסרתם. תשובה מהירה שנועדה להסביר את השינוי עלולה להרחיב את הבעיה. עורך הדין צריך להבין מה שאל החוקר, מה כבר נאמר ואילו ראיות הוא הציג.

גם בשלב הזה אסור לפנות למעורבים אחרים. אין לשאול אותם מה הם מסרו ואין לבקש מהם לתמוך בגרסה מסוימת.

האם המשטרה יכולה להשתמש בדברים שנמסרו בעדות הפתוחה?

כן, הדברים עשויים להיכנס לחומר החקירה. שינוי המעמד מעד לחשוד אינו מוחק באופן אוטומטי את מה שנאמר קודם לכן.

עם זאת, ההגנה רשאית לבחון כיצד המשטרה גבתה את הדברים. בין היתר, יש לבדוק:

• מתי התעורר החשד נגד מוסר העדות;
• אם החוקר היה צריך להזהיר אותו בשלב מוקדם יותר;
• אילו שאלות נשאלו לפני האזהרה;
• אם הדברים נמסרו מרצון;
• אם המשטרה פגעה בזכות ההיוועצות;
• אם החוקר הציג את מעמדו של הנחקר בצורה מטעה;
• אם אופן גביית ההודעה פגע בהוגנות ההליך.

הפרת זכות אינה מובילה בהכרח לפסילה אוטומטית של כל הדברים. בית המשפט בוחן את נסיבות הגבייה, את חומרת הפגיעה ואת השפעתה על ההודעה. לכן חשוב לתעד מתי החוקר שינה את המעמד ומה התרחש לפני האזהרה.

לעד אין זכות שתיקה – אבל יש לו הגנה מפני הפללה עצמית

כאן חשוב לדייק. לעד אין זכות כללית לשתוק לאורך כל העדות רק מפני שאינו מעוניין להשיב. עם זאת, אין לחייב אותו למסור תשובה שעלולה להפליל אותו.

סעיף 47 לפקודת הראיות מעגן את החיסיון מפני הפללה עצמית. החיסיון מתמקד בתשובה או בראיה שיוצרות סיכון ממשי להעמדה לדין.

נניח שהחוקר שואל עד אם ראה מי נהג ברכב. זו שאלה רגילה שנועדה לאסוף מידע. לעומת זאת, אם החוקר שואל אותו אם הוא זה שנהג ללא רישיון, התשובה עשויה להפליל אותו.

העד אינו צריך להמציא תשובה או לשקר. עליו לומר שהוא חושש שהשאלה עלולה להפליל אותו ולבקש להתייעץ עם עורך דין.

זכות השתיקה בחקירה באזהרה אינה החלטה אוטומטית

לחשוד עומדת זכות שתיקה, אך השימוש בה דורש שיקול דעת. שתיקה יכולה למנוע הפללה עצמית, אך היא עשויה בנסיבות מסוימות לחזק את הראיות הקיימות.

הבעיה מתחדדת כאשר לחשוד יש הסבר שניתן לבדוק בזמן אמת. לדוגמה, אם הוא טוען שהיה במקום אחר, ייתכן שמצלמה או עד יכולים לאשר זאת. אם יעלה את האליבי רק לאחר שהראיה נעלמה, התביעה עשויה לתהות מדוע לא מסר אותו בחקירה.

מן הצד האחר, חשוד שאינו מבין את החשד עלול למסור מידע מיותר. הוא עשוי גם להסתבך בניסיון להסביר ראיה שהחוקר כלל אינו מחזיק.

לכן אין כלל שלפיו תמיד צריך לדבר או תמיד צריך לשתוק. עורך הדין בוחן את העובדות, את הסיכון ואת הראיות האפשריות לפני שהוא מייעץ לחשוד כיצד לפעול.

האם לעד מותר להתייעץ עם עורך דין?

כן. גם אדם שמוזמן למסירת עדות רשאי לקבל ייעוץ משפטי לפני הגעתו לתחנה. הייעוץ מקבל חשיבות מיוחדת כאשר קיים חשש שהשאלות יעסקו גם בהתנהלותו שלו.

עם זאת, אין להסיק מכך שלעד קיימת תמיד אותה זכות סטטוטורית לעכב את גביית העדות כפי שעומדת לעצור שמבקש להיפגש עם עורך דין. המעמד והנסיבות משפיעים על אופן מימוש הייעוץ.

עורך הדין יכול לסייע לעד להבין:

• מהו נושא הזימון;
• אם קיים סיכון להפללה עצמית;
• אילו מסמכים המשטרה מבקשת;
• כיצד להבחין בין עובדה לבין השערה;
• מתי נכון לבקש לעצור ולהיוועץ;
• מה לעשות אם החוקר משנה את המעמד.

הייעוץ אינו נועד ללמד את העד כיצד להתחמק מתשובות. מטרתו למנוע מצב שבו אדם מוסר מידע מפליל בלי להבין שהמשטרה בוחנת גם את מעשיו.

האם חייבים להגיע לזימון למסירת עדות?

צריך להבחין בין שיחת טלפון שבה חוקר מבקש לתאם הגעה לבין צו או דרישה שמבוססים על סמכות חוקית מסוימת.

לא נכון להתעלם מפנייה של המשטרה. התעלמות עלולה להביא לפניות נוספות ולהחמיר את היחס לזימון. עם זאת, גם לא נכון לקבוע שכל זימון טלפוני יוצר אוטומטית חובה משפטית ושאי־התייצבות תוביל מיד לצו הבאה או לעבירת שיבוש.

כאשר מועד הזימון אינו אפשרי, ניתן לבקש לתאם מועד אחר. אפשר גם לשאול באיזה מעמד מזמנים אתכם ומהו נושא השיחה. אין למסור בטלפון גרסה מפורטת לאירוע.

מידע נוסף נמצא במאמר הזמנה טלפונית לחקירה במשטרה – האם חובה להתייצב?.

האם חשוד רשאי לשקר בחקירה?

זכות השתיקה אינה מעניקה זכות לשקר. חשוד רשאי להימנע מהפללה עצמית, אך מסירת גרסה כוזבת עלולה לפגוע במהימנותו ולהרחיב את החקירה.

לא כל טעות או סתירה מוכיחות שקר. אנשים מתבלבלים, שוכחים פרטים ולעיתים זוכרים אירוע באופן חלקי. לכן חשוב להבחין בין מידע כוזב שנמסר בכוונה לבין טעות אנוש.

אם החשוד אינו יודע את התשובה, עליו לומר שאינו יודע. אם אינו זוכר, אין סיבה לנחש. המצאת אליבי עלולה להתברר במהירות באמצעות מצלמות, איכונים או עדויות.

גם עד צריך להימנע ממסירת מידע כוזב. במקרים המתאימים, מסירת ידיעה כוזבת או ניסיון להכשיל חקירה עשויים להקים חשד לעבירה נוספת. עם זאת, לא כל אי־דיוק הופך אוטומטית לעבירה פלילית. יש לבחון את תוכן הדברים, הכוונה והנסיבות.

מה אסור לעשות לאחר הזימון?

בין אם זומנתם לעדות פתוחה ובין אם זומנתם לחקירה באזהרה, אל תנסו “לנקות” את הטלפון או לתאם הסברים עם אנשים אחרים.

יש להימנע מהפעולות הבאות:

• מחיקת התכתבויות, תמונות או הקלטות;
• עריכת צילומי מסך;
• פנייה למתלונן או לעד;
• בקשה מאדם אחר לבדוק מה מסרו המעורבים;
• פרסום פרטי האירוע ברשתות החברתיות;
• ניסיון להשפיע על אדם לשנות את גרסתו;
• יצירת מסמך חדש שנועד להיראות כאילו נכתב בזמן האירוע.

שמרו את החומר כפי שהוא והציגו אותו לעורך הדין. לעיתים דווקא ההקשר המלא מסייע להבין את האירוע.

להרחבה ניתן לקרוא במאמר זומנת לחקירה במשטרה? חמש טעויות שאסור לעשות.

מה קורה לאחר חקירה באזהרה?

בתום החקירה המשטרה יכולה לשחרר את החשוד ללא תנאים, לשחרר אותו בתנאים מגבילים, לזמן אותו לחקירה נוספת או לעצור אותו ולבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו.

חקירה באזהרה אינה הרשעה. היא גם אינה יוצרת לבדה רישום פלילי של הרשעה. אם המשטרה פותחת תיק חקירה, המידע עשוי להישאר במערכות בהתאם להתפתחות התיק ולאופן סיומו.

לאחר החקירה מומלץ לרשום:

• אילו שאלות החוקר שאל;
• מה השבתם;
• אילו ראיות הוא הציג;
• מתי החוקר הקריא את האזהרה;
• אם ביקשתם להיוועץ בעורך דין;
• אם המשטרה תפסה רכוש;
• אילו תנאי שחרור קבע הקצין;
• אם קיבלתם זימון נוסף.

אין לשלוח את הסיכום למעורבים. העבירו אותו לעורך הדין כדי שיוכל להיערך להמשך.