איך מוחקים רישום משטרתי על תיק שנסגר?

למה התיק נסגר אך הרישום נשאר במערכת?

אחת ההפתעות הכואבות ביותר עבור אזרחים נורמטיביים היא הגילוי שסגירת תיק חקירה אינה שקולה למחיקתו מהמערכת. רבים מניחים בתמימות כי ברגע שהחוקר מודיע על סיום ההליכים ולא מוגש כתב אישום, הסיפור נגמר. בפועל, החוק בישראל מבחין בצורה ברורה בין רישום פלילי (הכולל הרשעות בבית משפט) לבין רישום משטרתי, הכולל תיקי חקירה סגורים ומב"דים (ממתין לבירור דין).

כאשר המשטרה סוגרת תיק, היא חייבת לסווג את הסגירה תחת אחת משלוש עילות מרכזיות. העילה הראשונה היא חוסר אשמה פלילית. במצב כזה, התיק נמחק כליל מרישומי המשטרה כאילו לא היה מעולם. העילה השנייה היא חוסר ראיות מספיקות, שמשמעותה היא שיש חשד מסוים אך אין די חומר משפטי כדי להוכיח אותו בבית המשפט. העילה השלישית היא נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין, המוכרת יותר בשם חוסר עניין לציבור.

כאשר תיק נסגר בשתי העילות האחרונות, הוא מותיר אחריו רישום משטרתי פנימי. רישום זה לא אמור להיות פתוח לכל מעסיק, אך גופים ממשלתיים, ביטחוניים וציבוריים רבים עדיין יכולים להיחשף אליו בהתאם לחוק המידע הפלילי. כדי למנוע את החשיפה הזו, יש צורך אקטיבי לפעול למען הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי או משטרתי.

התנאים והקריטריונים לביטול רישום פלילי על תיק שנסגר

משטרת ישראל אינה מוחקת רישומים משטרתיים באופן אוטומטי ללא סיבה מוצדקת. התהליך המנהלי כפוף למערכת של כללים וקריטריונים ברורים. בחינת הבקשה למחיקה שוקלת מספר גורמים מצטברים אשר יכריעו אם עבר מספיק זמן והאם האזרח זכאי לפתוח דף חדש.

טבלת הקריטריונים המרכזיים למחיקת רישום

התהליך המנהלי למחיקת רישום משטרתי שלב אחר שלב

כאשר ניגשים למשימה של ניקוי השם, אסור לפעול בפזיזות. עבודה מסודרת ויסודית היא המפתח להצלחה מול המערכת הבירוקרטית המסועפת של משטרת ישראל. אנו במשרדנו מאמינים כי לחימה עיקשת חייבת להיות מגובה באסטרטגיה חכמה.

השלב הראשון הוא הוצאת הגיליון הפלילי המלא מתחנת המשטרה. הגיליון מספק את תמונת המצב המדויקת של מספר התיקים הפתוחים, הסגורים ועילות הסגירה שלהם. אי אפשר להתחיל לטפל בבעיה מבלי לאבחן אותה במדויק בטרם תחילת הפעולה.

השלב השני דורש ניתוח משפטי מעמיק של חומר החקירה. מומלץ לצלם את חומר הראיות מתוך התיק הסגור כדי להבין מדוע המשטרה בחרה בעילת סגירה מסוימת. בשלב זה בונים את האסטרטגיה המדויקת, האם אנו מבקשים שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה או מבקשים ביטול הרישום בשל חלוף הזמן.

השלב השלישי הוא ניסוח הבקשה. זהו לב התהליך. בקשה איכותית צריכה לכלול הפניות לחוק, לתקדימים משפטיים ולנהלי המשטרה. היא חייבת לגולל את סיפורו של האדם שמאחורי התיק, להסביר מדוע הרישום פוגע בעתידו ולנמק בצורה משכנעת מדוע הצדק והאינטרס הציבורי מחייבים את המחיקה. את הבקשה מעבירים לגורמים הרלוונטיים, בין אם למטה הארצי ובין אם לפרקליטות, תלוי בנסיבות התיק.

ההבדל הקריטי בין שינוי עילת סגירה לביטול רישום

חשוב להבין שישנם שני מסלולים מקבילים שיכולים להוביל לתוצאה המיוחלת של מחיקת רישום משטרתי. המסלול הראשון מתמקד בשינוי עילת הסגירה. אם נצליח להוכיח שהתיק היה צריך להיסגר מחוסר אשמה מלכתחילה, הרישום נמחק רטרואקטיבית כאילו לא היה. מסלול זה מוגבל בזמן ובדרך כלל יש להגיש את הבקשה סמוך ככל הניתן למועד קבלת ההודעה על סגירת התיק.

המסלול השני הוא בקשה לביטול רישום לפי תקנות המידע הפלילי של משטרת ישראל. מסלול זה מיועד למקרים בהם חלף זמן רב מאז האירוע והאדם הוכיח דרך חיים נורמטיבית. במקרה כזה, עילת הסגירה המקורית נשארת כפי שהייתה, אך המשטרה מחליטה לגנוז ולבטל את הרישום כך שהוא לא יופיע יותר בגיליון ולא יועבר לגורמים חיצוניים.

מדוע ליווי משפטי הוא קריטי בתהליך?

אנשים רבים מנסים לחסוך ומגישים את הבקשה בעצמם. הם כותבים מכתבים רגשיים ארוכים, מסבירים כמה הם אנשים טובים וכמה המצב מתסכל אותם. לצערי, מערכת המשפט והמשטרה אינן פועלות על סמך רגשות בלבד, אלא על סמך עובדות, טיעונים משפטיים ונהלים קפדניים.

בקשה שאינה מנוסחת היטב או שאינה מתייחסת לעילות המשפטיות הנכונות, תידחה כמעט באופן אוטומטי. לאחר דחייה של בקשה, קשה הרבה יותר להגיש ערר ולהפוך את ההחלטה. עו"ד בן ממן מביא עמו ניסיון עשיר בהתמודדות מול הגופים הללו. אנו יודעים לנתח את חומר הראיות, לאתר את הכשלים בעבודת המשטרה ולנסח בקשה חדה, מדויקת ואסרטיבית שמשאירה למקבל ההחלטות מעט מאוד מקום לסרב. המטרה שלנו היא לראות את האדם לפני הכל, להסיר ממנו את הלחץ הנפשי ולהוביל לתוצאה שתנקה את שמו באופן סופי.