הכלל: חיפוש בבית מחייב מקור סמכות
סעיף 7 לחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן על פרטיות האדם ועל רשות היחיד. בהתאם לכך, המשטרה אינה רשאית להיכנס לבית ולערוך בו חיפוש רק משום ששוטר סבור שהדבר עשוי לסייע לחקירה.
במצב הרגיל נדרש צו חיפוש שניתן בידי שופט. הצו אמור לזהות את המקום שבו ניתן לחפש ולהגדיר את מטרת החיפוש. לעיתים הוא מפרט גם את החפצים או סוגי הראיות שהמשטרה מבקשת לאתר.
עם זאת, פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) מכירה בכמה נסיבות שבהן ניתן לערוך חיפוש גם בלי לקבל צו מראש.
חשוב להבחין בין ארבע פעולות שונות:
| הפעולה המשטרתית | מה מתרחש בפועל | השאלה המשפטית |
|---|---|---|
| בקשה לקבלת תיעוד | בעל המצלמה מוסר העתק מרצונו | האם ההסכמה הייתה חופשית ומוגבלת? |
| כניסה וחיפוש | השוטרים נכנסים ומאתרים ראיה | האם היה צו או חריג חוקי? |
| תפיסת מערכת | נלקחים מצלמה, מקליט או כונן | האם הייתה סמכות תפיסה והאם הפעולה מידתית? |
| עיון במידע | מופקים ונבדקים קבצים דיגיטליים | האם קיימת סמכות לעיין בתוכן ובהיקף שנבדק? |
לא כל פנייה של שוטר לבעל עסק או לוועד בית היא חיפוש. לעיתים המשטרה מבקשת לקבל קטע צילום מסוים בלי להיכנס למקום ובלי לקחת את המערכת. מנגד, כאשר השוטרים נכנסים, פותחים ארונות או נוטלים ציוד, יש לבחון את סמכות החיפוש והתפיסה.
מתי מותר לערוך חיפוש בבית ללא צו?
סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי מאפשר לשוטר להיכנס ולחפש בבית או במקום ללא צו בכמה מצבים.
כאשר מתבצע במקום פשע
השוטר רשאי לפעול ללא צו כאשר יש לו יסוד להניח שמתבצע במקום פשע או שפשע בוצע שם זה מקרוב.
לא די בחשד כללי או במידע ישן. צריך להתקיים קשר ממשי בין המקום לבין העבירה, וכן סמיכות המצדיקה פעולה לפני פנייה לבית המשפט.
כאשר המחזיק במקום מבקש את עזרת המשטרה
אם תופס הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה, הפנייה עשויה לספק סמכות כניסה בהתאם לנסיבות.
עצם הכניסה בעקבות בקשת עזרה אינה בהכרח היתר לחפש בכל הבית. היקף הפעולה צריך להתאים לסיבה שבגללה המשטרה הוזמנה.
כאשר אדם מתוך הבית קורא לעזרה
כאשר אדם שנמצא במקום פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמתבצעת שם עבירה, השוטרים עשויים להיכנס ללא צו.
מצב כזה יכול להתעורר, למשל, בעקבות קריאה לעזרה במהלך אירוע אלימות. גם כאן יש לבדוק מה שמעו השוטרים, מה ראו ומה הצדיק את היקף החיפוש שנערך לאחר הכניסה.
במהלך מרדף אחרי נמלט
שוטר שרודף אחר אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית עשוי להיכנס למקום ללא צו כדי לאתרו.
הסמכות נובעת מן הצורך המיידי במרדף. היא אינה מעניקה בהכרח היתר לבצע חיפוש ראייתי נרחב שאינו קשור לאיתור האדם.
הסמכות המיוחדת לתפיסת מצלמות ותיעוד
בשנת 2023 נוספה לפקודה הוראת שעה שהרחיבה את סמכות המשטרה לערוך חיפוש מיידי ללא צו לצורך איתור מצלמות ותיעוד של עבירות חמורות. ביולי 2026 הכנסת האריכה את ההסדר עד ליום 30 ביוני 2027.
לפי הודעת הכנסת על הארכת הוראת השעה, הסמכות נועדה למצבים שבהם המתנה לצו עלולה לאפשר העלמה, מחיקה או פגיעה בראיה.
ההסדר אינו חל על כל סרטון שעשוי לעניין את המשטרה. הוא נוגע לתיעוד או למצלמה שעשויים לשמש ראיה לפשע חמור או לעבירות המסוימות שנכללו בחוק, ובהן עבירות נשק, ירי, סחיטה באיומים וגביית דמי חסות.
התנאים לחיפוש ללא צו לצורך איתור מצלמה
כדי להפעיל את הסמכות המיוחדת צריכים להתקיים כמה תנאים מצטברים.
1. התעורר חשד סביר
צריך להיות בסיס עובדתי לכך שבמקום נמצאים מצלמה או תיעוד שעשויים לשמש ראיה. האפשרות הכללית שבכל עסק קיימת מצלמה אינה מספיקה כשלעצמה.
החשד צריך להתייחס הן לקיומו של התיעוד והן לקשר שלו לעבירה הנחקרת.
2. החשד התעורר זה מקרוב
דרישת הזמן מדגישה שמדובר בסמכות שנועדה למצב מיידי. ככל שהמשטרה ידעה על התיעוד במשך זמן ממושך, מתחזקת השאלה מדוע לא הוגשה בקשה מסודרת לצו.
אין די בכך שהאירוע עצמו התרחש לאחרונה. צריך לבדוק מתי הגיע המידע למשטרה ומתי נוצר הצורך בחיפוש.
3. התיעוד קשור לעבירה שנכללת בהסדר
הוראת השעה אינה חלה על כל עבירה. היא מתמקדת בפשעים חמורים ובעבירות נוספות שהמחוקק ציין במפורש.
חיפוש מצלמה המתעדת ויכוח, נזק קל או עבירה שאינה נכללת בהסדר לא הופך לחוקי מכוח הוראת השעה רק משום שהסרטון עלול להימחק.
4. קיימת דחיפות קונקרטית
המשטרה צריכה להראות מדוע אי־ביצוע החיפוש באופן מיידי עלול לסכל את מטרתו. לדוגמה:
- המערכת מוחקת קבצים באופן אוטומטי;
- קיים חשש ממשי שהמצלמה תוצא מהמקום;
- אדם עומד למחוק את הסרטון;
- כרטיס הזיכרון עלול להיעלם;
- בעל גישה למערכת עלול לשנות את החומר.
טענה כללית שלפיה ראיות דיגיטליות ניתנות למחיקה אינה מספיקה בהכרח. נדרשת דחיפות שנוגעת למקרה עצמו.
5. לא ניתן להמתין לקבלת צו
המשטרה צריכה להסביר מדוע אי אפשר היה לפנות לשופט בזמן. חוסר נוחות, עומס או רצון לקצר את התהליך אינם תחליף לצורך מיידי.
הבדיקה תתמקד בלוח הזמנים: מתי התקבל המידע, מתי נוצר החשש להעלמת הראיה ומתי התקבלה ההחלטה לצאת לחיפוש.
6. ניתן אישור מקצין בדרגת רב־פקד ומעלה
החיפוש לפי ההסדר המיוחד דורש אישור מוקדם של קצין משטרה בדרגת רב־פקד לפחות. האישור צריך להיות בכתב ולתעד את הנסיבות שהצדיקו פעולה מיידית ללא צו.
כאשר חוקיות החיפוש נבחנת בדיעבד, חשוב לקבל ולבדוק:
- את זהות הקצין המאשר;
- את מועד האישור;
- את המידע שהוצג לו;
- את נימוקי הדחיפות;
- את החפץ שאושר לחפש;
- את העבירה שבקשר אליה ניתן האישור.
האם המשטרה יכולה לחפש בכל הבית?
קיומה של סמכות להיכנס אינה מעניקה היתר לחיפוש גורף. המקומות שבהם השוטרים מחפשים צריכים להתאים למטרת החיפוש.
אם החיפוש נועד לאתר כרטיס זיכרון קטן, ייתכן שניתן לחפש במקומות שבהם אפשר להחזיק כרטיס כזה. לעומת זאת, אם מבוקשת מצלמת אבטחה קבועה, פתיחת מגירות עם מסמכים אישיים עלולה לעורר שאלה של חריגה מן המטרה.
הבדיקה כוללת:
- מה הוגדר כמטרת החיפוש;
- אילו חפצים ניתן היה לצפות למצוא;
- באילו חדרים נערך החיפוש;
- אילו ארונות, תיקים או מכשירים נפתחו;
- כמה זמן נמשך החיפוש;
- אילו חפצים נתפסו בפועל.
גם חיפוש שהתחיל מכוח סמכות חוקית יכול לחרוג מהסמכות בדרך ביצועו.
חיפוש בפני שני עדים
ככלל, חיפוש בבית לפי הוראות הפקודה נערך בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים. הדין מכיר בחריגים, למשל כאשר קיימת דחיפות, כאשר שופט התיר זאת או כאשר המחזיק במקום ביקש לבצע את החיפוש ללא עדים.
לכן כדאי לבדוק:
- מי נכח בזמן החיפוש;
- אם היו שני עדים שאינם שוטרים;
- אם לא היו עדים – מה הייתה הסיבה;
- אם הסיבה נרשמה בדוח;
- אם בעל המקום ביקש לוותר על נוכחותם;
- אם נמסר תיעוד מתאים של מהלך החיפוש.
היעדר עדים אינו מבטל אוטומטית את החיפוש, אך הוא עשוי להיות נתון חשוב בבדיקת תקינותו ובבחינת מחלוקת על מה שהתרחש במקום.
הסכמה מדעת לחיפוש
כאשר אין צו ואין עילה חוקית עצמאית, המשטרה עשויה לבקש את הסכמת המחזיק במקום. לפי רע״פ 10141/09 בן חיים נ׳ מדינת ישראל, הסכמה שיכולה לשמש בסיס לחיפוש צריכה להיות הסכמה מדעת.
פירוש הדבר הוא שהאדם צריך להבין:
- שהוא רשאי לסרב;
- שסירובו לא ישמש נגדו;
- מה מבקשים השוטרים לחפש;
- לאיזה מקום או חפץ מתייחסת הסכמתו.
פתיחת הדלת אינה בהכרח הסכמה לחיפוש בכל הבית. גם אמירה שניתנה לאחר הפעלת לחץ, הצגת מצג מטעה או יצירת רושם שאין אפשרות לסרב עלולה שלא להיחשב הסכמה חופשית.
מותר לשאול את השוטר:
- האם יש בידיו צו?
- אם אין צו, מהו מקור הסמכות?
- האם הוא מבקש הסכמה?
- האם מותר לסרב?
- מהו היקף החיפוש המבוקש?
אם אינכם מסכימים, אפשר לומר בצורה ברורה: „אינני מסכים לחיפוש, אך לא אתנגד בכוח לפעולת המשטרה”.
בקשה לקבלת סרטון אינה תמיד חיפוש
שוטר יכול לפנות לבעל עסק, לחברת ניהול או לוועד בית ולבקש העתק של צילום ממצלמת אבטחה. אם בעל הגישה מוסר מרצונו קטע מוגדר, ייתכן שלא נערך חיפוש בבית או בעסק.
עם זאת, גם במצב כזה כדאי לתעד:
- מי ביקש את הסרטון;
- מהו מספר התיק, ככל שנמסר;
- לאיזה אירוע מתייחסת הבקשה;
- מהו טווח השעות המבוקש;
- איזה קובץ נמסר;
- אם נשמר עותק;
- אם התקבל אישור מסירה.
כאשר האדם אינו מסכים למסור את החומר מרצונו, המשטרה עשויה לפנות לבית המשפט בבקשה לצו חיפוש או לצו להמצאת חפץ לפי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי.
אין למחוק את הסרטון בעקבות בקשת המשטרה. מחיקת ראיה לאחר שנודע על חקירה עלולה לעורר חשד לשיבוש הליכים.
מצלמה של עסק, בניין משותף או חברת אבטחה
הבעלות במצלמה אינה תמיד זהה לשליטה בתיעוד. במערכת של בניין או עסק עשויים להיות כמה גורמים בעלי גישה:
- בעל העסק;
- מחזיק הנכס;
- ועד הבית;
- חברת הניהול;
- חברת האבטחה;
- מתקין המערכת;
- ספק שירותי הענן.
לפני מסירת החומר חשוב לברר מי מוסמך לגשת אליו והיכן הוא נשמר. יש הבדל בין מסירת צילום של הרחוב בשעה מוגדרת לבין פתיחת גישה לכל ההקלטות של העסק או הבניין.
כאשר המשטרה מבקשת חומר רחב, ראוי לברר:
- מהו האירוע הנחקר;
- מהו טווח הזמנים הרלוונטי;
- אילו מצלמות דרושות;
- אם ניתן למסור העתק ממוקד;
- אם קיימים בחומר אנשים ומרחבים שאינם קשורים לחקירה;
- אם מסירת החומר מחייבת צו.
תפיסת המצלמה אינה זהה לחדירה לתוכן
מצלמות אבטחה מודרניות עשויות לשמור חומר במקליט דיגיטלי, בכונן, בכרטיס זיכרון, בשרת מרוחק או בענן. לכן יש להפריד בין לקיחת המכשיר לבין עיון במידע.
סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי עוסק בחדירה לחומר מחשב. פעולה כזו דורשת בדרך כלל צו שיפוטי שמגדיר את מטרת החיפוש ואת תנאיו, באופן שמצמצם פגיעה מיותרת בפרטיות.
לכן יש לבדוק בנפרד:
- מכוח מה נכנסו השוטרים למקום.
- מכוח מה נתפסה מערכת הצילום.
- מכוח מה הועתק או נבדק התוכן.
- לאיזו תקופה התייחס החיפוש.
- אם נצפה חומר שאינו קשור לעבירה.
- כיצד נשמר והופק המידע.
הדיון בפסיקה בנוגע לחיפוש בחומר דיגיטלי מדגיש את עוצמת הפגיעה האפשרית בפרטיות. להרחבה ראו דנ״פ 1062/21 בעניין אוריך.
מידע מעשי נוסף נמצא במדריך על חיפוש משטרתי בטלפון נייד.
האם מותר לתפוס את כל מערכת המצלמות?
לעיתים ניתן להעתיק קטע צילום בלי לקחת את המצלמה, המקליט או הכונן. במקרים אחרים המשטרה עשויה לטעון שתפיסת הציוד נחוצה כדי לשמור על מקוריות הראיה, לבצע הפקה פורנזית או למנוע מחיקה.
יש לבחון אם התפיסה מידתית:
- האם ניתן היה להסתפק בהעתק;
- האם המערכת חיונית לביטחון המקום;
- האם תפיסתה משביתה את העסק;
- האם קיימים בה חומרים פרטיים נוספים;
- כמה זמן צפויה המשטרה להחזיק בה;
- האם ניתן להפיק את החומר במקום;
- האם ניתן לספק מערכת חלופית;
- האם בעל המערכת קיבל רשימת תפוסים.
במקרה שבו תפיסת מערכת האבטחה משביתה עסק או מותירה מקום ללא הגנה, ניתן לבחון פנייה דחופה להפקת החומר ולהשבת הציוד.
מה קורה אם נמצא חפץ אחר?
חיפוש שנועד לאתר מצלמה עשוי להוביל למציאת סמים, נשק, מסמכים, כסף או חפץ אחר. המשטרה עשויה לתפוס חפץ כאשר קיים בסיס חוקי להניח שהוא קשור לעבירה או עשוי לשמש ראיה.
עם זאת, הגילוי אינו מכשיר אוטומטית כל חיפוש. צריך לבדוק:
- מדוע חיפשו במקום שבו נמצא החפץ;
- אם המקום התאים למטרת החיפוש המקורית;
- אם החפץ היה גלוי;
- מהו הקשר בינו לבין העבירה;
- אם נתפס מכוח סמכות מתאימה;
- אם נערכה ביקורת שיפוטית כנדרש.
לדוגמה, אם השוטרים חיפשו מקליט גדול בתוך מעטפה קטנה או עברו על מסמכים פרטיים שאינם יכולים להכיל את החפץ המבוקש, עשויה להתעורר טענה שהחיפוש חרג ממטרתו.
מה לעשות בזמן החיפוש?
כאשר שוטרים מגיעים לבית או לעסק, מומלץ לפעול בקור רוח:
- בקשו מהשוטרים להזדהות.
- שאלו אם קיים צו חיפוש.
- אם יש צו, בקשו לקרוא אותו.
- ודאו שהכתובת בצו נכונה.
- בדקו מהי מטרת החיפוש.
- אם אין צו, שאלו מהו מקור הסמכות.
- בררו אם ניתן אישור קצין.
- הבהירו אם אינכם נותנים הסכמה מרצון.
- אל תתנגדו בכוח.
- בקשו רשימה מלאה של התפוסים.
- רשמו את שמות השוטרים ושעת הפעולה.
- תעדו נזק שנגרם במהלך החיפוש.
- פנו בהקדם לעורך דין פלילי.
מותר לתעד את החיפוש, כל עוד התיעוד אינו מפריע לפעולת השוטרים ואינו מסכן אדם. אם השוטרים מורים להפסיק, אין להיכנס לעימות פיזי. יש לתעד את ההוראה ולבחון אותה לאחר מכן.
מה אסור לעשות?
גם אם אתם משוכנעים שהחיפוש אינו חוקי:
- אל תחסמו את הדלת בכוח;
- אל תאיימו על השוטרים;
- אל תעלימו חפצים;
- אל תמחקו סרטונים;
- אל תנתקו את מערכת האבטחה;
- אל תבקשו מאדם אחר לקחת ציוד מהמקום;
- אל תתאמו גרסאות;
- אל תמסרו הסברים ארוכים על כל חפץ שנמצא;
- אל תחתמו על מסמך שלא קראתם;
- אל תנסו לנחש מה המשטרה כבר יודעת.
אם בעקבות החיפוש אתם מוזמנים לחקירה, חשוב לקבל הכנה וליווי בחקירה לפני מסירת גרסה.
כדאי גם להכיר את המדריך זומנת לחקירה? חמש טעויות שאסור לעשות.
האם ראיה שנמצאה בחיפוש בלתי חוקי נפסלת?
לא באופן אוטומטי. המשפט הישראלי אינו קובע שכל פגם בחיפוש מוביל מיד לפסילת הראיה.
בית המשפט בוחן בין היתר:
- את חומרת ההפרה;
- אם הפגיעה הייתה מכוונת;
- את עוצמת הפגיעה בפרטיות;
- את הקשר בין ההפרה להשגת הראיה;
- אם ניתן היה להשיג את הראיה בדרך חוקית;
- את טיב הראיה;
- את השפעת קבלתה על הגינות ההליך.
לכן לא די לומר „לא היה צו”. צריך להראות איזה מקור סמכות היה חסר, מדוע ההסכמה לא הייתה תקפה, כיצד החיפוש חרג ממטרתו ומה הקשר בין הפגם לבין הראיה.
עקרונות פסילת הראיות שנאספו שלא כדין התפתחו בפסיקה, ובכלל זה בהלכת יששכרוב ובהלכת בן חיים. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו.
האם אפשר לקבל בחזרה מצלמה או ציוד שנתפסו?
כן. תפיסה אינה מאפשרת למשטרה להחזיק בציוד ללא הגבלה וללא קשר לצורכי החקירה.
ניתן לפנות ליחידה החוקרת או לבית המשפט ולבקש את השבת התפוס. בהתאם לנסיבות אפשר להציע:
- העתקת הקטע הרלוונטי;
- יצירת עותק פורנזי;
- השבת המערכת לאחר הפקת המידע;
- שמירת הכונן והחזרת יתר הציוד;
- התחייבות לשמור את הקבצים המקוריים;
- מסירת מערכת חלופית;
- קביעת תנאים שימנעו שינוי בחומר.
נוהל משטרת ישראל לטיפול בחפצים תפוסים מסדיר היבטים הנוגעים לרישום, שמירה והחזרה של תפוסים.
כאשר נתפס גם כסף, רכב או רכוש אחר, ניתן לקרוא על ההבחנות הנוספות במאמר בנושא תפיסת רכוש וחילוט.
כיצד עורך דין בודק את חוקיות החיפוש?
בדיקת החיפוש אינה מסתכמת בשאלה אם השוטרים הציגו צו. צריך לבנות ציר זמן מלא ולבחון כל שלב:
- איזה מידע התקבל במשטרה?
- מתי הוא התקבל?
- מה יצר את החשד הסביר?
- מדוע נדרשה פעולה מיידית?
- האם ניתן היה לבקש צו?
- מי אישר את החיפוש?
- מה נכתב באישור?
- מי נכח במהלך הפעולה?
- האם החיפוש תועד?
- באילו מקומות נערך החיפוש?
- אילו חפצים נתפסו?
- כיצד הופק המידע הדיגיטלי?
- האם התפיסה נמשכה מעבר לנדרש?
- האם החיפוש הוביל לחקירה או למעצר?
אם החיפוש הוביל למעצר, יש לבחון את הפגמים כבר במסגרת דיון המעצר, ככל שהם רלוונטיים לעוצמת החשד ולפעולות החקירה.
קבלת ייעוץ בעקבות חיפוש משטרתי
חיפוש בבית או בעסק עשוי להתפתח במהירות לתפיסת ציוד, חקירה באזהרה ומעצר. בשלב הראשון חשוב לתעד את הפעולה, לשמור את המסמכים שקיבלתם ולא למסור הסברים מתוך לחץ.
