ביטול כתב אישום אלימות במשפחה

כתב אישום בעבירת אלימות במשפחה משנה את מציאות החיים בתוך רגע. לצד ההליך הפלילי, הנאשם עלול להתמודד עם הרחקה מהבית, איסור יצירת קשר, מגבלות על נשיאת נשק ופגיעה בקשר עם ילדיו.

אולם הגשת כתב האישום אינה סוף ההליך. לאחר קבלת חומר החקירה אפשר לבחון אם קיימת תשתית ראייתית מספקת, אם התיאור העובדתי מגבש עבירה ואם נפלו פגמים שמצדיקים תיקון או ביטול של האישום.

חשוב גם לדייק במונחים. ביטול כתב אישום אינו זהה לסגירת תיק חקירה, לזיכוי או לסיום ההליך ללא הרשעה. לכל אחת מהתוצאות משמעות משפטית אחרת.

מהו כתב אישום באלימות במשפחה?

“אלימות במשפחה” אינה עבירה אחת בעלת סעיף חוק יחיד. זהו כינוי לקבוצת עבירות שמבוצעות בין בני משפחה, ובהן:

• תקיפת בן או בת זוג.
• תקיפה הגורמת חבלה של ממש.
• איומים.
• היזק לרכוש.
• הפרת הוראה חוקית או צו הגנה.
• פגיעה בקטין או בחסר ישע.
• עבירות מין בתוך המשפחה.
• הטרדה באמצעות הטלפון או הרשת.
• כליאת שווא.
• סחיטה באיומים.

הקשר המשפחתי עשוי להשפיע על סעיף האישום ועל העונש המרבי. לדוגמה, חוק העונשין מחמיר בעבירות תקיפה מסוימות כאשר הנפגע הוא בן משפחה.

להרחבה ניתן לקרוא על עבירות אלימות במשפחה ועל ההבדל בין תקיפה סתם לתקיפה הגורמת חבלה.

סגירת תיק וביטול כתב אישום אינם אותו דבר

אם החקירה עדיין מתנהלת ולא הוגש כתב אישום, אפשר לבקש מהמשטרה או מהתביעה לסגור את התיק. מרגע שהוגש כתב אישום לבית המשפט, אי אפשר עוד “לסגור את התיק” באותה דרך. יש צורך בחזרה מהאישום, בביטול שיפוטי או בהכרעה אחרת של בית המשפט.

ההבחנה חשובה משום שלכל תוצאה השלכות שונות על האפשרות להגיש את האישום מחדש ועל הרישומים הנלווים.

מי מוסמך לבטל כתב אישום?

קיימים שני מסלולים מרכזיים.

חזרת התביעה מהאישום

התביעה יכולה לשקול מחדש את עמדתה לאחר שעורך הדין מציג קשיים ראייתיים או משפטיים. אם היא משתכנעת שאין הצדקה להמשיך בהליך, היא יכולה לחזור בה מהאישום.

לפי סעיף 94 לחוק סדר הדין הפלילי:

“חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם.”

לכן, לעיתוי החזרה יש משמעות:

• אם התביעה חוזרת בה לפני תשובת הנאשם, בית המשפט מבטל את האישום.
• אם היא חוזרת בה לאחר תשובת הנאשם, בית המשפט מזכה אותו.
• בהסכמת התביעה והנאשם, בית המשפט רשאי לבטל אישום עד להכרעת הדין.

ביטול בידי בית המשפט

נאשם רשאי להעלות טענות מקדמיות לפי סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי. אם בית המשפט מקבל טענה מתאימה, הוא רשאי לתקן את האישום או לבטלו.

בין הטענות האפשריות:

• חוסר סמכות מקומית או עניינית.
• פגם או פסול בכתב האישום.
• העובדות המתוארות אינן מהוות עבירה.
• התיישנות.
• זיכוי או הרשעה קודמים בשל אותו מעשה.
• הליך פלילי מקביל בשל אותו מעשה.
• חסינות.
• הגנה מן הצדק.

ניתן לעיין בנוסח המלא של חוק סדר הדין הפלילי.

באילו מצבים עשויה התביעה להסכים לביטול האישום?

אין רשימה סגורה. כל תיק תלוי בראיות ובשלב שבו הוא נמצא. עם זאת, יש כמה מצבים שמצדיקים בחינה יסודית.

חולשה בתשתית הראייתית

ההליך הפלילי דורש מהתביעה להוכיח את האשמה מעבר לספק סביר. אם חומר החקירה אינו מאפשר לעשות זאת, יש מקום לבקש בחינה מחודשת.

חולשה ראייתית עשויה להתבטא ב:

• סתירות מהותיות בין גרסאות.
• פער בין התלונה לבין התיעוד הרפואי.
• סרטון שסותר את תיאור האירוע.
• הודעות שקדמו לאירוע ומשנות את ההקשר.
• עדים אובייקטיביים שאינם תומכים בגרסת התביעה.
• היעדר יכולת לזהות מי ביצע את המעשה.
• חוסר בראיה להוכחת יסוד נפשי שנדרש בעבירה.
• חקירה חלקית של טענת הגנה עצמית.
• הימנעות מאיסוף מצלמות או ראיות זמינות.

לא כל סתירה מביאה לביטול. אנשים מתארים אירוע מלחיץ בדרכים שונות. השאלה היא אם הסתירה נוגעת לליבת האירוע ואם היא פוגעת ביכולת להוכיח את האישום.

חומר חדש שלא נבדק בחקירה

לעיתים רק לאחר הגשת כתב האישום מתקבלת ראיה משמעותית. זו יכולה להיות הקלטה, התכתבות מלאה, סרטון או עד שלא נחקר.

ראיה חדשה צריכה להיבחן בזהירות. יש לשמור את הקובץ המקורי, את פרטי המכשיר ואת ההקשר המלא. צילום מסך חלקי עלול לעורר מחלוקת לגבי שלמותו.

טענת הגנה עצמית

בתיקי אלימות במשפחה קיימים מקרים שבהם שני הצדדים הפעילו כוח. לעיתים הנאשם טוען כי ניסה להדוף תקיפה או להגן על אדם אחר.

טענה כללית של “הגנתי על עצמי” אינה מספיקה. צריך לבדוק:

• מי התחיל באלימות.
• מה הייתה הסכנה באותו רגע.
• האם התגובה נדרשה באופן מיידי.
• מה היה היקף הכוח שהופעל.
• האם הפעולה נפסקה כשהסכנה חלפה.
• האם קיימת ראיה התומכת בגרסה.

צילומים של פציעות הנאשם, מסמכים רפואיים והודעות בזמן אמת עשויים להיות חשובים.

העובדות אינן מגבשות את העבירה

גם אם מקבלים את העובדות שבכתב האישום כפי שנוסחו, הן צריכות למלא את כל יסודות העבירה. כאשר חסר יסוד משפטי, אפשר להעלות טענה מקדמית שלפיה העובדות אינן מהוות עבירה.

לדוגמה, לא כל ויכוח, צעקה או אמירה לא נעימה מגבשים עבירת איומים. יש לבחון את תוכן האמירה, ההקשר, הנסיבות והמטרה שניתן לייחס לה.

פגם מהותי בכתב האישום

כתב האישום צריך לאפשר לנאשם להבין מה מיוחס לו ולהתגונן. תיאור עמום מדי, ערבוב בין אירועים או חוסר בפרטים מהותיים עשויים להצדיק תיקון. במקרים המתאימים, הפגם יכול להצדיק גם ביטול.

לא כל טעות טכנית תביא לביטול. לעיתים בית המשפט יורה לתביעה לתקן את כתב האישום.

הגנה מן הצדק

סעיף 149(10) מאפשר לטעון כי הגשת האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, שניתן ביום 31 במרץ 2005, קבע בית המשפט העליון מבחן תלת־שלבי:

1. לזהות את הפגמים שנפלו בהתנהלות הרשויות.
2. לבחון אם המשך ההליך יפגע באופן מהותי בצדק ובהגינות.
3. לבדוק אם ניתן לרפא את הפגיעה באמצעי מתון יותר מביטול האישום.

ביטול מטעמי הגנה מן הצדק הוא סעד חריג. לא כל מחדל חקירה ולא כל התנהלות לא תקינה יביאו אליו. לעיתים בית המשפט יבחר בפתרון מידתי יותר, כגון תיקון האישום, פסילת ראיה או מתן משקל לפגם בהמשך ההליך.

ניתן לעיין בפסק הדין בעניין בורוביץ ובהסבר הרשמי של משרד המשפטים על הגנה מן הצדק.

האם חזרה מתלונה מבטלת כתב אישום?

לא. נפגע העבירה אינו בעל הדין שמנהל את ההליך. לאחר הגשת התלונה, המדינה מחליטה אם להמשיך בחקירה ואם להעמיד את החשוד לדין.

גם אם המתלונן מודיע שאינו מעוניין בהמשך ההליך, התביעה יכולה להמשיך להסתמך על:

• ההודעה הראשונה במשטרה.
• הקלטת השיחה למוקד 100.
• תיעוד ממצלמות גוף.
• צילומי חבלות.
• מסמכים רפואיים.
• הודעות ומסרונים.
• עדויות שכנים ובני משפחה.
• דברי החשוד בחקירתו.
• ראיות מזירת האירוע.

בנסיבות מסוימות, הודעה קודמת של עד עשויה לשמש ראיה גם אם גרסתו בבית המשפט השתנתה. לכן, חזרה מהתלונה אינה “מוחקת” את ההודעה המקורית.

מדוע התביעה בוחנת חזרה מתלונה בזהירות?

בתיקי אלימות במשפחה עשויות להתקיים תלות רגשית, כלכלית ומשפחתית. לעיתים המתלונן מבקש לחזור בו כדי לחדש את הקשר או לאפשר לנאשם לשוב לבית.

במקרים אחרים, החזרה נובעת מכך שהתלונה המקורית הייתה שגויה או מוגזמת. משום כך, התביעה אינה יכולה להניח מראש מה הסיבה לשינוי.

היא בוחנת את שתי הגרסאות מול הראיות האובייקטיביות.

מה אסור לעשות כאשר המתלונן רוצה לחזור בו?

אין לפנות למתלונן בניגוד לצו או לתנאי שחרור. גם כאשר אין איסור מפורש, פנייה שמטרתה להשפיע על הגרסה עלולה להוביל לטענה של שיבוש הליכי משפט או הדחה בחקירה.

אסור:

• לבקש מהמתלונן “לבטל את התלונה”.
• לנסח עבורו הודעה חדשה.
• להעביר מסרים באמצעות הילדים.
• לפנות אליו דרך בני משפחה או חברים.
• להציע תמורה עבור שינוי גרסה.
• למחוק התכתבויות.
• לתאם גרסאות.

אם המתלונן מעוניין למסור מידע נוסף מיוזמתו, עליו לפעול באופן עצמאי. עורך הדין של הנאשם צריך להיזהר מניגוד עניינים ואינו מייצג את המתלונן.

אילו ראיות צריך לבדוק בתיק אלימות במשפחה?

תיק אלימות במשפחה אינו מבוסס תמיד על עדות אחת בלבד. בחינה נכונה דורשת ליצור ציר זמן ולהשוות בין המקורות.

ראיה שנראית מזיקה כאשר בוחנים אותה לבדה עשויה לקבל משמעות אחרת בתוך הרצף המלא.

מה קורה בפועל לאחר קבלת חומר החקירה?

לאחר הגשת כתב האישום, ההגנה זכאית לעיין בחומר החקירה. בשלב הראשון יש לבדוק אם החומר שהתקבל מלא.

לאחר מכן, העבודה מתבצעת בכמה שכבות:

בניית ציר זמן

משווים בין מועד האירוע, השיחה למשטרה, הגעת השוטרים, הבדיקה הרפואית וההודעות שנמסרו.

השוואת הגרסאות

בודקים אילו פרטים הופיעו מיד ואילו נוספו מאוחר יותר. כמו כן, בוחנים אם הגרסאות מתיישבות עם הראיות החיצוניות.

איתור פעולות שלא בוצעו

לעיתים המשטרה לא גבתה עדות משכן, לא אספה סרטון או לא בדקה פציעה של החשוד. השאלה היא אם המחדל פגע ביכולת לברר את האמת.

הערכת התרחישים

לאחר לימוד החומר אפשר להחליט אם לפנות לתביעה, להעלות טענה מקדמית, לנהל הוכחות או לבחון פתרון אחר.

בקשה לביטול צריכה להיות ממוקדת. טענה כללית שלפיה “התיק חלש” אינה מספיקה. יש להפנות לראיה, לסתירה או לעילה המשפטית המדויקת.

האם טיפול זוגי או שיקום יכולים להביא לביטול האישום?

טיפול אינו מבטל את הראיות ואינו מוכיח שהעבירה לא בוצעה. עם זאת, הוא עשוי להיות רלוונטי להערכת המסוכנות, לעמדת התביעה ולתוצאה הכוללת של ההליך.

במקרה מתאים ניתן להציג:

• טיפול פרטני.
• מסגרת למניעת אלימות.
• טיפול בהתמכרות.
• פיקוח ושיתוף פעולה עם שירות המבחן.
• יציבות תעסוקתית.
• עמידה ממושכת בתנאי השחרור.
• היעדר הפרות ואירועים נוספים.

אין להתחיל טיפול רק כדי ליצור מסמך לבית המשפט. התהליך צריך להתאים לצרכים האמיתיים של האדם ולנסיבות המשפחתיות.

כמו כן, טיפול זוגי אינו מתאים לכל מקרה. כאשר קיימת מסוכנות, יש להיוועץ באנשי טיפול מתאימים ולתת עדיפות לביטחון בני המשפחה.

מה הקשר בין צו הגנה לבין כתב האישום?

צו הגנה והליך פלילי הם הליכים נפרדים. צו יכול להינתן בבית המשפט לענייני משפחה או בבית משפט השלום גם בלי שהוגש כתב אישום.

לכן:

• ביטול צו הגנה אינו מבטל את כתב האישום.
• סיום ההליך הפלילי אינו מבטל אוטומטית צו קיים.
• הסכמה בין בני הזוג אינה מבטלת תנאי שחרור.
• כל עוד הצו בתוקף, חובה לקיים אותו כלשונו.

הפרת צו או תנאי שחרור עלולה ליצור חשד לעבירה נוספת ולפגוע בבקשה להקלה בתנאים.

האם אפשר לבטל כתב אישום במסגרת משא ומתן?

כן. לאחר לימוד החומר אפשר לפנות לגורם התובע ולהציג את הקשיים בתיק. הפנייה יכולה להיעשות בכתב או במסגרת פגישה, בהתאם לנסיבות.

במשא ומתן אפשר לבקש:

• חזרה מלאה מהאישום.
• מחיקת אחד האישומים.
• תיקון התיאור העובדתי.
• שינוי סעיף העבירה.
• צמצום רשימת האירועים.
• הסכמה על עובדות שאינן מחייבות הרשעה בעבירה המקורית.
• הפניית התיק למסלול טיפולי מתאים.
• הסכמה על סיום ההליך ללא הרשעה, כאשר התנאים לכך מתקיימים.

לא כל הסדר הוא ביטול כתב אישום. אם הנאשם מודה בעובדות מתוקנות ומורשע בעבירה אחרת, מדובר בהסדר טיעון ולא בביטול.

האם מתקיים שימוע לפני כתב אישום באלימות במשפחה?

לא בכל תיק. זכות היידוע והשימוע הסטטוטורית מתייחסת, ככלל, לעבירות מסוג פשע ובכפוף לחריגים שנקבעו בחוק.

חלק מעבירות האלימות במשפחה הן עבירות עוון, ולכן אין להניח שבכל מקרה יישלח מכתב יידוע. בנוסף, בתיקים מסוימים עשויה התביעה לפעול במהירות או להסתמך על חריגים הקבועים בדין.

אם התקבל מכתב יידוע, חשוב לבדוק את המועד להגשת הטיעונים. שימוע מתקיים לפני כתב האישום. לאחר שהאישום הוגש, יש להשתמש במסלולים המתאימים לבחינתו מחדש.

האם בית המשפט יכול לבטל כתב אישום בגלל חיפוש או חקירה לא חוקיים?

לא כל פגם מוביל לביטול כתב האישום. בית המשפט בוחן את סוג ההפרה, חומרתה והשפעתה על ההליך.

חיפוש לא חוקי עשוי להצדיק טענה לפסילת ראיה. חקירה שפגעה בזכות ההיוועצות עשויה להשפיע על קבילות הודאה. מחדל חקירה יכול לפגוע במשקל הראיות.

רק במקרים חריגים יצדיק הפגם את ביטול האישום כולו. במקרים אחרים, הוא ישפיע על ראיה מסוימת או על המשקל הכולל של התיק.

ביטול כתב אישום לעומת אי־הרשעה

אלה שתי תוצאות שונות:

אם אין בסיס ראייתי לאישום, המטרה הראשונה אינה לבקש אי־הרשעה אלא לפעול לביטולו או לזיכוי. שאלת אי־ההרשעה עולה כאשר קיימת הודאה או קביעה שהעבירה בוצעה.

מדריך מעשי: מה לעשות לאחר קבלת כתב האישום?

1. קראו את כתב האישום בלי ליצור קשר עם המעורבים

בדקו מהם האירועים, התאריכים וסעיפי החוק. אל תפנו למתלונן כדי “לברר” את הכתוב.

2. בדקו את תנאי השחרור

ודאו אם קיים איסור קשר, צו הרחקה או הגבלה אחרת. אם נדרשת הקלה, יש לפנות לגורם המוסמך.

3. אספו מסמכים בלי לערוך אותם

שמרו התכתבויות, תמונות, סרטונים ומסמכים רפואיים בפורמט המקורי.

4. הכינו רשימת עדים וראיות

רשמו מי נכח, אילו מצלמות קיימות ומה ידוע על כל ראיה. אל תשוחחו עם העדים על הגרסה שעליהם למסור.

5. צלמו את חומר החקירה

אי אפשר להעריך את סיכויי הביטול לפי כתב האישום בלבד. נדרש לבדוק את הראיות שעליהן הסתמכה התביעה.

6. בחרו אסטרטגיה

לאחר ניתוח החומר אפשר להחליט אם לפנות לתביעה, לטעון טענה מקדמית, לנהל הוכחות או לבחון הסדר.

שאלות ותשובות

האם המתלוננת יכולה לבטל את כתב האישום?

לא. המדינה היא שמגישה ומנהלת את כתב האישום. רצון המתלוננת הוא נתון שהתביעה יכולה לשקול, אך הוא אינו מחייב את ביטול ההליך.

האם חזרה מהתלונה מספיקה כדי לסגור את התיק?

לא. התביעה יכולה להסתמך על ההודעה הראשונה ועל ראיות נוספות. שינוי הגרסה ייבחן מול מכלול החומר.

האם ביטול כתב אישום מוחק כל רישום?

לא בהכרח. יש לבדוק כיצד הסתיים ההליך ואיזה מידע נותר במערכות. ביטול אישום אינו זהה למחיקת כל תיעוד משטרתי.

האם אפשר לבטל כתב אישום לפני הדיון הראשון?

כן. התביעה יכולה לחזור בה מהאישום לפני תשובת הנאשם. לשלב שבו מתבצעת החזרה יש משמעות משפטית.

האם כתב אישום יכול להתבטל לאחר שהנאשם כפר?

כן, אך התוצאה עשויה להיות זיכוי ולא ביטול רגיל. קיימת גם אפשרות לביטול בהסכמת הצדדים עד הכרעת הדין.

האם פיוס בין בני הזוג מבטל את ההליך?

לא. פיוס עשוי להיות נתון רלוונטי, אך אינו מבטל ראיות, תנאי שחרור או צו שיפוטי.

האם טיפול יכול לסייע?

כן, במקרים המתאימים. טיפול עשוי להשפיע על הערכת המסוכנות ועל עמדת התביעה, אך אינו מבטיח ביטול.

האם תלונת שווא מביאה אוטומטית לביטול?

לא. צריך להציג תשתית שמראה מדוע התלונה אינה מהימנה. טענה כללית שנמסרה על רקע סכסוך אינה מספיקה.

מה קורה אם רק אחד מבני הזוג נחקר?

יש לבדוק אם המשטרה בחנה את גרסאות שני הצדדים ואת הראיות שתומכות בכל אחת מהן. אי־חקירת טענה מרכזית עשויה להיות מחדל רלוונטי, אך אינה מבטלת את האישום אוטומטית.

האם אפשר לבקש זיכוי כבר בסיום פרשת התביעה?

כן. אם התביעה סיימה להביא את ראיותיה ולא הוכיחה אשמה אפילו לכאורה, ניתן לטעון כי “אין להשיב לאשמה”. אם הטענה מתקבלת, בית המשפט מזכה את הנאשם.